המסע האנושי שלנו אל עבר משמעות והגשמה עצמית מוביל אותנו באופן מפתיע דווקא דרך תחנת הריקות (Emptiness). אותה תחושת רִיק שלפעמים כל כך מפחידה אותנו, היא למעשה המפתח להתפתחות רוחנית משלב מסוים ואילך, וזוהי חוויה ארכיטיפית-כלל-אנושית, כי ממש כמו בכד חרס, דווקא החלל הריק שבתוכו הוא זה שהופך אותו לשימושי ומאפשר לשמור בתוכו מה שנרצה.
הריקות היא כמו בד לבן – היא מאפשרת לנו לצייר את חיינו מחדש. היא המרחב שממנו צומחות כל האפשרויות. כשאנחנו לומדים לקבל את הריקות, אנחנו מגלים שהיא לא באמת ריקה – היא מלאה בפוטנציאל אינסופי.
בעולם שבו אנחנו מוקפים במסרים של "להיות יותר", "להשיג יותר", "למלא את החיים בתוכן", בעולם שאובססיבי להישגים, לעושר חומרי ולאשרור חברתי, החוכמה הפרדוקסלית הכלולה ברעיון הריקות מזמינה אותנו להעריך מחדש את ההבנה שלנו לגבי הצלחה והגשמה.
הריקות היא אינה קריאה לוותר על העולם החומרי אלא הזמנה לחיות במצב של ניתוק במובן של אי-היקשרות, מתוך הכרה בכך שהרכוש וההישגים הם בני-חלוף, אנו יכולים לשחרר את עצמנו מהמעגל המתמיד של השתוקקות ואכזבה. הניתוק הזה הוא לא אדישות בשום צורה אלא הערכה עמוקה לרגע הנוכחי, שמביאה עימה סיפוק עמוק והנאה מהכאן ועכשיו.
פרדוקס הכלום
כדי להבין את הפרדוקס, עלינו להצליח לראות שהזיקה שלנו לזהויות חיצוניות ולרכוש חומרי מסתירה פעמים רבות את המהות האמיתית שלנו, כלומר יש משהו שממלא אותנו עד אפס מקום. הרדיפה אחר הצלחה, תהילה ועושר יכולה ליצור חזית שמפרידה בינינו לבין המהות שלנו. באימוץ הריקות, אנחנו מתחילים להשיל את הרבדים החיצוניים הללו ולהתעמת עם הריק, וכך מאפשרים חיבור אמיתי למהות הפנימית שלנו.
הריקות במסורת הבודהיסטית
במסורת הבודהיסטית למשל, המושג שונייאטא הוא אחד המושגים המרכזיים ביותר. הבודהה לימד שכל התופעות הן ריקות מקיום עצמי, וההבנה הזו היא המפתח להארה. כפי שאמר נגרג'ונה, אחד מגדולי ההוגים הבודהיסטים:
"מי שמבין את הריקות, מבין את הכל. מי שאינו מבין את הריקות, אינו מבין דבר".
הריקות היא לא העדר או חוסר במשהו, אלא ביטוי של פוטנציאל אינסופי. כמו השמיים הריקים שיכולים להכיל כל דבר, כך גם התודעה הריקה מדעות קדומות ומקבעונות יכולה להתמלא בחוכמה ובהבנה.
הריקות במיסטיקה היהודית
בחסידות מושג ה"אַיִן" מקביל במידה רבה לתפיסת הריקות. רבי נחמן מברסלב לימד:
"כשאדם משים עצמו כאין וכאפס – אז דווקא הוא יכול להכיל את האינסוף".
הצמצום האלוהי, לפי הקבלה, היה הכרחי כדי לאפשר את הבריאה. באותו האופן גם אנחנו נדרשים לצמצם את האגו שלנו, ליצור חלל פנוי בתוכנו, כדי לאפשר לו להתמלא.
הריקות במסורת הנוצרית
במסורת הנוצרית, הריקות והענווה הן ערכי יסוד. ישוע עצמו לימד על חשיבות ההתרוקנות מהאגו בדרך להתמלאות רוחנית. כפי שנכתב באיגרת אל הפיליפים:
"הוא אשר היה קיים בדמות האלוהים לא חשב על עצמו כעל שווה לאלוהים, אלא הריק את עצמו ולבש דמות עבד".
מייסטר אקהרט, המיסטיקן הנוצרי הנודע, הרחיב על חשיבות ההתרוקנות:
"רק כאשר הנשמה מתרוקנת מכל דבר, כולל מעצמה, היא יכולה להתמלא באלוהים".
הריקות בפסיכולוגיה המודרנית
גם בפסיכולוגיה המודרנית אנו מוצאים את הרעיון של "להיות ריק". ד"ר קרל רוג'רס, אבי הגישה ההומניסטית בפסיכולוגיה, כתב:
"כאשר אני מצליח להיות הכי קרוב לעצמי הפנימי, כאשר אני יכול להיות בקשר עם הלא-ידוע בתוכי… אז כל מה שאני עושה נראה מרפא".
הנכונות להיות בתוך הריקות, להכיל את אי-הוודאות, היא תנאי הכרחי לצמיחה נפשית ולהתפתחות אישית.
ואיך מיישמים את זה בחיים?
- לקבל את הריקות: במקום לברוח מתחושות של ריקנות, אנחנו יכולים ללמוד להתיידד איתן ולהקשיב להן, לרוב מתחת לפני השטח חבויה שם שאלה או בקשה מהחלק העמוק ביותר שלנו.
- מדיטציה ותפילה: תרגול מדיטטיבי ותפילה מאפשרים לנו לחוות את הריקות ולהתבונן בה, בהדרגה נוכל להכיר אותה מקרוב ולגלות את העושר שבה.
- שחרור שליטה: הריקות מלמדת אותנו לשחרר את הצורך שיש לחלקנו בשליטה מתמדת. כשאנחנו ריקים ומשחררים את האחיזה אנחנו פתוחים להשראה אלוהית ולהזדמנויות חדשות. אם קשה לכם לשחרר לגמרי את השליטה נסו לשחרר אותה לזמן מוגבל – שעה או אפילו ליום שלם.
- התבוננות פנימית: התבוננות פנימית, ללא שיפוט של מה שעולה, אלא מתוך סקרנות וקבלה, מאפשרת לנו להתרוקן ולהיות קלילים יותר.
- שימוש בדימיון: דמיינו את עצמכם ריקים, ממש כתחושה פיזית, אם תעשו זאת תוכלו להרגיש שאתם הופכים לקלילים יותר, כאילו שהורדה מכם משקולת, והמחשבות שלכם מתבהרות.
מהריקות לשלמות
הפרדוקס המופלא הוא שדווקא כשאנחנו מקבלים את הריקות שלנו, אנחנו מתמלאים. כשאנחנו מפסיקים להיאבק במה שאנחנו לא, אנחנו מגלים מי אנחנו באמת. כפי שאמר אוגוסטינוס הקדוש:
"אלוהיי, יצרת אותנו למענך, וליבנו לא ינוח עד אשר ינוח בך".
הריקות היא לא סוף הדרך, אלא ההתחלה. היא לא חיסרון, אלא המתנה הגדולה ביותר שקיבלנו. כי רק מתוך הריקות יכולה לצמוח המלאות האמיתית.
הוספת תגובה